מבוא למשקה האהוב והפופולארי ג’ין

ג’ין הוא משקה פופולארי מאוד הידוע בטעמו המובהק, שהוא נובע מגרגרי ערער. עם היסטוריה ארוכה ומרתקת, ג’ין הוא הרבה יותר מסתם ‘וודקה בטעמים’. בעצם, מדובר על המשקה הלאומי של אנגליה, ואפילו אמר עליו וינסטון צ’רצ’יל פעם: “הג’ין והטוניק הצילו את חייהם ואת מוחם של האנגלים יותר מכל הרופאים באימפריה.”

בעוד ג’ין היה חביב הקהל מאז המאה ה -17, הוא חווה עלייה בפופולריות בהיותו מהווה כבסיס ברבים מהקוקטיילים הקלאסיים של אותה תקופה. כיום המשקה נהנה מאור הזרקורים בעוד מזקקי מלאכה מתנסים בשילובים בוטניים חדשים ומעניקים למשקה הנצחי הזה משב רוח חדש!

היסטוריה קצרה של ג’ין

ג’ין הוא רוח ברורה ובלתי מזדקנת שהתפתחה והפכה לאחת המשקאות המסורתיים של הולנד ובלגיה, והוא שואב את טעמו המובהק מגרגרי הערער. בשל מסורות הולנדיות ופלמיות, ג’ין הוא לעתים קרובות בטעם פירות, עשבי תיבול ותבלינים אחרים (או צמחים בוטניים), אך תמיד בסיסו נשען על גרגרי ערער, ​​ומבדיל אותו ממשקאות אחרים דומים כמו וודקה.

גרגרי ערער שימשו למטרות רפואיות במשך מאות שנים, ובגלל זה שימש המשקה בתחילה לטיפול במחלות כמו הפרעות בקיבה, אך מהר מאוד, כאשר הופנמו ההשפעות המשכרות של הג’ין, הן האפילו על כל שימוש תרופתי, והרוויחו את הפופולאריות שלהם במהירות רבה.

בתחילת המאה ה -18, הג’ין ממש המריא ברחבי בריטניה, בעקבות העלאת המכסים על משקאות חריפים מיובאים לצד התרופפות החוקים המסדירים את ייצור הג’ין המקומי. כתוצאה מכך, ג’ין הפך זמין באופן נרחב, זול מאוד ובלתי ניתן לעמוד בפניו. תקופה זו נודעה בשם שיגעון הג’ין, שסימנה שכרות קיצונית, שיעורי מוות גבוהים יותר, זעם מוסרי ובסופו של דבר, העברת חמש פעולות של הפרלמנט לשליטה בצריכת ג’ין.

סיווגי ג’ין

הסיווגים החוקיים של ג’ין שונים ברחבי העולם. תקנות האיחוד האירופי בנושא ג’ין קובעות:

“כל הג’ינים מיוצרים עם אלכוהול אתילי בטעם גרגרי ערער (Juniperus communis) וטעמים אחרים. יש לזקק את האלכוהול המשומש בשימוש בסטנדרטים המינימליים הקבועים בתקנות של האיחוד האירופי. בכל סוגי הג’ין, הטעם השולט חייב להיות ערער, ​​והם חייבים להיות בעלי חוזק מינימלי של 37.5% ABV. יש שלוש הגדרות של ג’ין: ג’ין, ג’ין מזוקק וג’ין לונדוני. ”

ג’ין

משקה נייטרלי ממוצא חקלאי שבסיסו נשען על טעמים בוטניים על ידי הוספת חומרי טעם טבעיים, ולא באמצעות תהליך של זיקוק מחדש.

ג’ין מזוקק

אתנול ממוצא חקלאי (עם 96% ABV לאחר זיקוק) מזוקק מחדש עם גרגרי ערער וצמחים אחרים.

ג’ין לונדוני

מיוצר באופן דומה לג’ין מזוקק אך עם אלכוהול בסיס איכותי יותר מהסטנדרט. ג’ין לונדוני חייב להיות בעל ABV של 70% לאחר הזיקוק. בנוסף, לא ניתן להוסיף ממתיקים, צבעים או מרכיבים אחרים מלבד מים (שנוספו לדילול) לאחר שהבוטניקים הטבעיים העניקו זיקוק מחדש לטעמם.

באיחוד האירופי, ה- ABV המינימלי לבקבוקים לג’ין הוא 37.5%, כאשר 40% הם המינימום בארצות הברית. ג’ין מיוצר בכל רחבי העולם עם זאת, כאשר כל אזור עוקב אחר התקנות שלו ועם כמה שינויים בשיטות הייצור.

חנויות אלכוהול בארץ מוכרות המון סוגים של ג’ין: ג’ין גורדון, ג’ין נורדס ועד סוגים איכותיים ויקרים יותר כגון ג’ין מאנקי.

קוקטיילים קלאסיים שבסיסם הוא ג’ין

שלא כמו משקאות חריפים רבים אחרים, ג’ין נצרך כמעט אך ורק בצורת קוקטייל. הוא ללא ספק טעים בפני עצמו אך באופן מסורתי, ג’ין לא היה משקה שבדרך כלל לוגמים אותו. הטעמים של החומרים הבוטניים באמת יוצאים בקוקטיילים של ג’ין, ורוב מתכוני הקוקטיילים הקלאסיים מכנים את הג’ין “כרוח הבסיס”.

המשקה האנגלי המובהק, ג’ין וטוניק, הומצא במושבות הטרופיות של בריטניה. ג’ין שימש למסכת את הטעם החזק של התרופה נגד מלריה כינין, שלאחר דילול במים מוגזים יצרו מים טוניים.

קוקטיילים מוכרים וכיפיים:

מרטיני

למרות שהפך פופולרי מאוד על ידי ג’יימס בונד, המתכון הקלאסי למרטיני דורש ג’ין, ולא וודקה! ערבוב ג’ין וורמוט יבש. שימוש במעט וורמונט הופך את המשקה ליבש יותר.

נגרוני

תערובת של ג’ין, ורמוט מתוק וקמפרי – משקה כיפי ומרענן.

גימלט

חליטה מרעננת להפליא של הדרים, מיץ ליים מעורבב עם ג’ין וסירופ פשוט.

טום קולינס

ג’ין מעורבב עם מיץ לימון, סירופ פשוט וסודה מוגזת.